אני בחרתי ברוברט בילינגס.
עוד לפני הניסוי רוברט מתואר כמפסידן הכיתתי, הנמושה של הכיתה, שכל הזמן התלמידים בכיתה היו מציקים לו ובמיוחד בראד. כמו בכל יום רוברט היה מגיע לבית ספר בלבוש ומראה נורא מרושל ומפוזר שמראה על חוסר רצינותו ללימודים.
ברגע שבן רוס התחיל את הניסוי "הגל" רוברט מאוד התלהב מהמשמעת ומרעיונו של בן,
הוא מאוד אהב את הרעיון של המשמעת והאחדות והרצינות שב"משחק", הוא אהב להיות חלק ממשהו גדול.
עוד בתחילת הניסוי רוברט התלהב מאוד והתחיל להתלבש בצורה אלגנטית לבית ספר, סידר את שערו עם מסרק,
הכניס את החולצה למכנסים ובפעם הראשונה נראה כמו תלמיד רציני ולא ה"מפסידן הכיתתי".
ה"גל" של מר רוס שינה את רוברט מקצה לקצה כי הניסוי אסר על התלמידים להתנקל לתלמידים אחרים.
ביום שבו בן רוס חילק לתלמידים כרטיסי חבר שבו רוברט ראה שהוא "מלשן" ושאף אחד לא יוכל להתנקל אליו,
הוא שמח כי סוף סוף יוכלו לכבד אותו ואולי גם לפחד ממנו.
סהר ש.
השבמחקלירון, אני חושבת שההתייחסות שלך לרוברט בילינס היא טובה אני מאוד אהבתי שהתייחסת לשינוי במעמד החברתי של רוברט ואיך כשהוא הצטרף לגל תלמידים אחרים לא יכלו להציק לו יותר וכשהוא קיבל כרטיס חבר מלשן הוא הבין שעכשיו גם יכולים לפחד ממנו, אהבתי איך שתיארת אותו.
סהר ש.
השבמחקלירון, אני חושבת שההתייחסות שלך לרוברט בילינס היא טובה אני מאוד אהבתי שהתייחסת לשינוי במעמד החברתי של רוברט ואיך כשהוא הצטרף לגל תלמידים אחרים לא יכלו להציק לו יותר וכשהוא קיבל כרטיס חבר מלשן הוא הבין שעכשיו גם יכולים לפחד ממנו, אהבתי איך שתיארת אותו.